[‎רצוא ושוב: מאגיה גאולית חוויתית בכח התורה‎] ‎‫קורח עליה ה, הוד בשבוע - במ' יז,כ. ‬‎

DaniEl I. Ginerman ha publicado contenido en el grupo "‎רצוא ושוב: מאגיה גאולית חוויתית בכח התורה‎" DaniEl I. Ginerman 18 de junio de 2014 20:01 ‫קורח עליה ה, הוד בשבוע - במ' יז,כ. פרשת המנהיגות והכהונה מתקדמת לפיתרונה; צפויה היתה להיות כבר מאחורנו כחלוף מחלוקת קורח ועדתו, ותלונות העם המפוחד, והמגפה, והקטורת; אבל עדיין, כדברי האור החיים, נראה לעיני העם אשר "לעולם אפשר שיבחר בשאר השבטים לשרתו, לזה צוה ה' לעשות מבחן המטות". לפנימיותו של מנהיג העם (ולפנימיות "המנהיג הפנימי" המתוקן אצל כל אחד ואחת), יובילו אותנו הרמזים בפסוק המכריע. משה נצטוה לאסוף מטה אחד לכל שבט, ולכתוב על כל מטה את שם כל נשיא, ואת שם אהרן על מטה שבט לוי. ואז, הפסוק שלנו: "וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר-בּוֹ--מַטֵּהוּ יִפְרָח; וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם". ולמה דוקא יהיה האות שמטהו יפרח? מזכיר כאן בעל הטורים את דברי המדרש (במדב"ר יח,כג) לגבי "יפרח בימיו צדיק, שנאמר על מלך המשיח, שבימיו תחזור הכהונה, ויפרח מטה אהרן". בחינת משיח אנחנו מחפשים. מה המידע הראשון שיש לנו עליו? הוא "אשר אבחר בו", השוה 720 שזה עשר פעמים "חסד", עשר חסדים מתוקנים בעשרת ספירות הויתו, ורומז למהות הברכה השורה עליו כדברי אליעזר עבד אברהם -הוא החסד בהתגלמותו- (ברא' כד,לה) "וי-הוה ברך את אדני", כאשר בפשט ה' ברך את אדוניו של אליעזר דהי' אברהם, וירמוז על כך ששם הוי-ה מצד החסד המתיק בזכות אברהם את הגבורות שבמלכות היא שם אדנ-י. "אשר אבחר בו" שוה גם את פעולת התשובה מצד ההוד של משה, כמו שכתוב פעמיים (שמ' ה,כב לב,לא) "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוה", שחזר בתשובה לפניו. ועדיין, "אשר אבחר בו" שוה גם לתשובה הברורה ומפורטת לשאלת מי יטול את הכהונה (ויק' כא,א): "אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן". עד כאן, שלב ההכנעה בתיקון, בכלל ובפרט. ואז הסימן, שלב ההבדלה בפארו והדרו: אותו האיש, הנבחר מאת ה' יחיד בדורו, הפלא ופלא: "מטהו יפרח" שוה בגימטריה 358, כמנין "מלא רוח חכמה", כמנין "משיח"!. כאשר בקשנו, קבלנו. "והשכתי מעלי", אומר ה'. הרשב"ם רואה "והשכותי" כדוגמת "וחמת המלך שככה" (אסתר ז,י): שנתרכך ונתפייס. "והשכתי מעלי", בערכו 891, מזכיר לעם שתמיד אפשר לחזור בתשובה ולתקן, עד כדי שמעשים עתידיים מקנים זכויות למפרע לגאולה בנוכח; הרי "יציאת מצרים" = 891 בדיוק כמו "נעשה ונשמע", ועל פי המדרש בזכות המאוחר זכינו במוקדם; ועל השניים המסובבים אחד את השני בהדדיות, כתב רבי שלמה אלקבץ כנגד ספירת התפארת פעמיים "התעוררי" = 891, כי בא אורך קומי אורי. יש מצב שחייב להיגמר. ההנהגה חייבת להיות ברורה. ה' מבקש להוריד כבי' מעליו את "תלנות בני ישראל אשר הם מלינם", השוה בערכו 2205 לפסוק המסביר את הבעיה [שופ' יז,ו כא,כה]: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". שלב ההמתקה רועש: "וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי, אֶת-תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם, עֲלֵיכֶם" שוה 3667, בדיוק כמו הפסוק הפוקד על הנביא [זכ' א,ג]: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוּבוּ אֵלַי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת--וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת". את הכל אפשר עדיין לתקן בתשובה. בפסוק שלנו, הקב"ה בוחר את האיש אשר יהיה בבחינת משיח לעם, ואף נותן לא תפקיד מפורט. הפסוק השלם שוה 5087, ועומד כנגדו עוד פסוק השם אבן יסוד לבית המקדש [ברא' כח,כב], כדברי יעקב: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". כנגד אור ישר והנהגה ישירה מאת הבורא, במידת ההוד, קובעים אנחנו, בתודעה הפרטית והכללית, את יסוד המקדש.‬ Ver la publicación en Facebook · Editar la configuración del correo electrónico · Responde a este mensaje para hacer un comentario.